הפועל ״ויקטורי״ באר שבע

אתר המועדון הרשמי

Hapoel Beer Sheva

בראי ההיסטוריה

ככה התחלנו

מועדון הכדורגל הפועל באר-שבע נוסד בשנת 1949 על-ידי זלמן כספי ז"ל, לאחר שחרור העיר במלחמת העצמאות. משחקיה הראשונים של הקבוצה היו משחקי ידידות מול קבוצות מאזור הדרום וזאת מפני שבקשת הרישום של המועדון, להירשם במסגרת ליגות הכדורגל בישראל נדחתה בטענה כי 'אף קבוצה לא תהיה מוכנה לנסוע עד לבאר-שבע'.

הניצחון הראשון

את ניצחונה הראשון רשמה הפועל באר-שבע ב-01.05.1950 במשחק ידידות נגד הפועל מפלסים. הפועל מפלסים שהגיעה מקיבוץ מפלסים בעוטף עזה, הייתה מורכבת כולה משחקנים יוצאי ארצות דרום-אמריקה. מאות האנשים אשר הסתודדו סביב מגרש הכדורגל המאולתר בשיכון דרום ראו את מרכוס אברז'יל (צמד), הנרי לב (צמד) וברוך כהן כובשים את השערים ההיסטוריים בתלודות המועדון ומעניקים ניצחון 4-5 בסיום.

הרישום בהתאחדות

בשנת 1955 הסכימה ההתאחדות לכדורגל סוף-כל-סוף לרשום את הפועל באר-שבע למשחק במסגרת ליגות הכדורגל של ישראל, והקבוצה שובצה למשחקים בליגה ג'. תחת הנהגתו של המאמן יוסף עזראן, הצליחה הקבוצה להעפיל בשנתה הראשונה לליגה ב'. 
בשנת 1957 הגיע כדורגלן העבר של נבחרת ארץ-ישראל, אריה לוניה דבורין לאמן את הפועל באר שבע. כבר בעונתו הראשונה על הקווים, לוניה הצעיד את הפועל באר-שבע לזכייה באליפות ליגה ב', בדרך לליגה א׳, שהייתה אז ליגת המשנה. כאות הזדהות עם העיר, החליט לוניה ב-1958, לעבור להתגורר בה יחד עם משפחתו. לוניה דבורין נחשב עד היום לאחד המאמנים האהובים בתולדות המועדון ושימש בתפקידו עד קיץ 1959.

שנות ה-60

עליית הקבוצה לליגה א' – הליגה השנייה דאז, הביאה עמה את יחיאל מור לעמדת המאמן-שחקן. מור היה הדמות הדומיננטית בעמדת המאמן בשנות ה-60, כשהיה בתפקיד במשך שש עונות. לקראת עונת 1964/65 הגיע לעמדת המאמן היוגוסלבי סלבליו סטנקוביץ', ותחת הנהגתו העפילה הקבוצה בפעם הראשונה לליגה הלאומית, הליגה הבכירה של ישראל.

סגל הקבוצה ההיסטורית ההיא כלל בין היתר שחקנים כמו משה מלאך (מליק), חיים כהן, אהרון קול-צבר (קלוצובר), שמואל אדמון, רחמים מי-מרום (ממרן), ג'קי דקל, אברהם נומה, חיים יהודה, 'פיפי' בוכובזה, מוריס חליבה, יעקב דהן, מרדכי נדן (נידם), משה גור-נס ושלמה לוי.

דור הזהב – שנות ה-70

אחרי ירידה כואבת לליגה א' בעונת 1969/70, חזר משה ליטבק לספסל והחזיר את הקבוצה לליגה הלאומית כבר בעונת 1970/71, מהמקום הראשון בליגה א' דרום ובפער של 14 נקודות מהפועל יהוד. העלייה בנתה את היסודות לעשור הגדול בתולדות המועדון: סגל צעיר וביתי, עם חלוצים כמו מאיר ברד ואברהם נומה, ומשנת 1972 גם שלום אביטן שהגיע מבית"ר באר שבע. בעונת 1972/73 סיימה הקבוצה במקום החמישי, ההישג הטוב בתולדותיה עד אז.

הקפיצה הגדולה הגיעה בעונת 1974/75, כשאמציה לבקוביץ', מאמן צעיר בן 37, קיבל את הקבוצה והחדיר לישראל את סגנון המגנים התוקפים בהשראת הכדורגל הגרמני. לבקוביץ' סמך על צעירים: אורי בנימין בן ה-20 כמגן ימני ויעקב כהן בן ה-18 כמגן שמאלי, ובסגל כולו היו רק ארבעה שחקנים מעל גיל 25. המאבק על האליפות מול מכבי נתניה הוכרע מחזור אחד לפני הסיום, כשבאר שבע ניצחה את מכבי יפו 1–0 משער של אפרים צבי והוכתרה לאלופת המדינה לראשונה בתולדותיה. צבי סיים כמלך שערי הקבוצה עם 10 שערים, ואורי בנימין נבחר לכדורגלן העונה בישראל.

חגיגות האליפות הראשונה, 1975
שחקני הפועל באר שבע, עונת האליפות 1974/75 (רוחב 884px בלבד – מתאים לתמונה קטנה)

אלופים פעמיים ברציפות

בקיץ 1975 זכתה באר שבע לראשונה גם בתואר אלוף האלופים, אחרי ניצחון 2–1 על הפועל כפר סבא. בעונת 1975/76 נאבקה הקבוצה על הצמרת מול בית"ר ירושלים, ובמחזור הנעילה, למרות הפסד 0–1 למכבי יפו, הפסדה של בית"ר למכבי תל אביב העניק לבאר שבע אליפות שנייה ברציפות. שלום אביטן, שחזר לקבוצה בתחילת העונה, היה מלך השערים שלה עם 11 כיבושים. בקיץ 1976 הפכו הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים לקבוצות הישראליות הראשונות ששיחקו במפעל אירופי, גביע האינטרטוטו, ובאר שבע ניצחה בו 2–1 את קוגה הדנית באצטדיון העירוני, לצד משחקים מול הרטה ברלין וסטנדרד ליאז'.

הבית של דור הזהב היה האצטדיון העירוני של באר שבע, שנחנך ב-31 באוקטובר 1959 ורק בדצמבר 1988 קיבל את השם אצטדיון וסרמיל. סוף העשור היה סוער יותר: בעונת 1976/77 כמעט הפכה באר שבע לאלופה מכהנת ראשונה שיורדת ליגה, ורק ניצחון 1–0 בחוץ על מכבי חיפה שני מחזורים לסיום, תחת אליהו עופר שהחליף את אלי פוקס, השאיר אותה בליגה. בעונת 1977/78 הציגה הקבוצה התקפה מרשימה עם 43 שערים, שיא מועדוני דאז, בהובלת אביטן (12) וויקטור סרוסי (10), וסיימה חמישית.

שנות ה-80

העשור נפתח עם חזרתו של אמציה לבקוביץ' לספסל בעונת 1979/80 והצטרפותו של אפרים דוידי הצעיר ממכבי באר שבע, אך ההתקפה לקתה בחסר והקבוצה סיימה עשירית. תחת שמעון שנהר בעונת 1981/82 פתחה באר שבע רע, עם ארבעה הפסדים בשבעת המחזורים הראשונים, ואז הציגה רצף של 11 מחזורים ללא הפסד, טיפסה למקום הרביעי והשוותה את שיא הכיבושים העונתי עם 43 שערים, 14 מהם של שלום אביטן. באותה עונה הגיעה הקבוצה לחצי גמר גביע המדינה, אחרי 4–0 על הכח רמת גן ברבע הגמר, והודחה רק בבעיטות הכרעה מול הפועל תל אביב לאחר 2–2.

המקום הרביעי פתח לבאר שבע את הדלת לגביע ליליאן, טורניר של שנות ה-80, שבו הפסידה בגמר למכבי נתניה פעמיים, 1–3 ב-1982/83 ו-2–3 ב-1983/84. בעונת 1982/83 ספגה הקבוצה 23 שערים בלבד וסיימה שלישית, עם אביטן כמלך שערים (11). רגע השיא של העשור הגיע בעונת 1983/84, כשאליהו עופר חזר לאמן והוביל את הקבוצה לגמר גביע המדינה הראשון בתולדותיה: ברבע הגמר ניצחה את הפועל תל אביב 4–2 בבעיטות הכרעה אחרי משחק חוזר, ובחצי הגמר גברה 2–0 על האלופה היוצאת מכבי נתניה. בגמר, מול הפועל לוד, הסתיימו 120 הדקות ב-0–0 ובאר שבע הפסידה 2–3 בבעיטות הכרעה.

גביע הטוטו הראשון ואצטדיון וסרמיל

אמצע העשור היה מאבק הישרדות: בעונת 1984/85 פוטר צבי רוזן שלושה מחזורים לסיום, וג'קי דקל, שחקן העבר האהוב, נקרא להציל את הקבוצה מירידה והצליח. בעונת 1985/86, תחת נחום סטלמך ועוזרו אלון בן דור, הגיעה באר שבע לראשונה לגמר גביע הטוטו אחרי 2–1 על מכבי תל אביב בחצי הגמר, והפסידה 1–2 להפועל פתח תקווה. בעונת 1986/87 קבעה הקבוצה שיאים שליליים עם 20 שערי זכות ו-19 שערי חובה בלבד, ונאבקה בתחתית תחת דרור בר-נור שהחליף את נינו ברגיג.

הסיום היה מתוק יותר. ניסים בכר שהגיע בעונת 1987/88 שיפר את ההתקפה והוביל את הקבוצה למקום השלישי ולכרטיס נוסף לגביע ליליאן. בעונת 1988/89 ניצחה באר שבע את הפועל תל אביב 1–0 בגמר ליליאן, ובהמשך העונה הגיעה בפעם השנייה לגמר גביע הטוטו וזכתה בו לראשונה בתולדותיה אחרי ניצחון על מכבי נתניה. באותה עונה, בדצמבר 1988, הסתיים שיפוץ כללי של האצטדיון העירוני בתרומת לילי פרידמן-וסרמיל, והוא קיבל את שמו החדש, אצטדיון וסרמיל, על שם בנה ארתור שנרצח במיידנק בגיל 7.

אצטדיון וסרמיל, ביתה של הקבוצה עד 2015 (צולם ב-2009)
יציעי אצטדיון וסרמיל, שבו אירחה באר שבע את ברצלונה ב-1995

שנות ה-90 – ברצלונה בוסרמיל

עונת 1989/90 הייתה הראשונה שבה הותר לשתף שחקנים זרים בליגה, ובאר שבע צירפה את הארגנטינאים קלאודיו דיקסטרה וריקרדו קאצ'יונה, אך החליפה ארבעה מאמנים וסיימה תשיעית. הפריחה החלה בעונת 1992/93 עם הגעת הישאם זועבי ואורי מלמיליאן: זועבי סיים כסגן מלך השערים של הליגה עם 17 שערים, שיא לשחקן באר שבעי בליגה הבכירה, והקבוצה כבשה 52 שערים וסיימה רביעית. בעונת 1993/94 נשבר השיא שוב עם 54 שערים, אמיר אביגדור כבש 16, ובאר שבע סיימה שלישית וזכתה בכרטיס לגביע אופ"א, בפעם הראשונה שקבוצות ישראליות השתתפו במפעל.

באירופה הודחה הקבוצה ב-1994/95 על ידי אריס סלוניקי, אך סיימה שלישית שנה שנייה ברציפות תחת האוקראיני ויטלי שבצ'נקו. בעונת 1995/96 הגיע הרגע שאוהדים ותיקים לא שוכחים: אחרי שהדיחה את טירנה האלבנית, נפגשה באר שבע עם ברצלונה בגביע אופ"א, הפסידה 0–7 בוסרמיל ו-0–5 בחוץ, אך הביאה את הכדורגל האירופי הגדול לנגב. לקראת המשחק שופץ וסרמיל והותקנו בו לראשונה מושבי פלסטיק. באותה עונה זכתה הקבוצה בגביע הטוטו בפעם השנייה בתולדותיה, אחרי ניצחון על הפועל כפר סבא בגמר.

הגביע הראשון – 1997

ב-26 במאי 1997, באצטדיון רמת גן ולעיני 25,000 צופים, כתבה הפועל באר שבע היסטוריה. בהדרכת אלי גוטמן, ואחרי דרך שכללה שני ניצחונות בבעיטות הכרעה על מכבי פתח תקווה והפועל כפר סבא ו-5–2 על בני יהודה בחצי הגמר, ניצחה הקבוצה את מכבי תל אביב 1–0 בגמר גביע המדינה, משער של ג'ובאני רוסו בדקה ה-40, וזכתה בגביע המדינה הראשון בתולדותיה. זה היה התואר הראשון של המועדון מאז האליפות של 1975/76, 21 שנים קודם לכן. בליגה סיימה הקבוצה שלישית, עם 25 שערי חובה בלבד והפרש השערים הטוב בתולדותיה.

שנות ה-2000: מהירידה ועד אלונה ברקת

הנפילה הגיעה מהר. בקיץ 1997 שחרר הבעלים אלי להב שחקנים מובילים, בהם רוסו, סיאד חלילוביץ' ושי הולצמן, והעביר את הבעלות לאלי זינו. הסגל המצומצם הכריח את המועדון להעלות לבוגרים את יוסי בניון בן ה-17, שכבש 15 שערים, כולל שער דרמטי בניצחון 1–0 על מכבי חיפה במחזור האחרון. בגביע אירופה למחזיקות גביע הדיחה באר שבע את ז'לגיריס וילנה והושפלה 0–10 ו-1–4 מול רודה ההולנדית. למרות ניצחונה במחזור הסיום, ניצחון בני יהודה שלח את באר שבע לליגת המשנה אחרי 27 עונות רצופות בליגה הבכירה, עם 57 שערי חובה, השיא השלילי בתולדותיה.

שלוש עונות בליגת המשנה הסתיימו בעונת 2000/01. אחרי תחלופת מאמנים שכללה את אייל לחמן ושלמה שרף, לופא קדוש הרים את הקבוצה לצמרת הליגה הלאומית, ובדרך היא אף הדיחה את בית"ר ירושלים מליגת העל בגביע המדינה, 3–2 בהארכה. במחזור האחרון ניצחה באר שבע את הפועל רמת גן 5–0 במשחק ישיר על העלייה, וחזרה לליגת העל מהמקום הראשון. שתי העונות הראשונות אחרי החזרה הסתיימו במקום החמישי, והקבוצה הוכיחה שהיא שוב כוח בליגה.

גמר 2003 והמשבר

בעונת 2002/03 חזרה באר שבע לגמר גביע המדינה אחרי 19 שנים. בדרך ניצחה 1–0 את הפועל תל אביב בבלומפילד בשמינית הגמר ו-3–0 את מכבי חיפה בחצי הגמר, אך בגמר, מול הפועל רמת גן מהליגה הלאומית, הסתיימו 120 הדקות ב-1–1 והגביע אבד בבעיטות עונשין מ-11 מטר. בעונת 2003/04 חזר אלי גוטמן, גיבור הגביע של 1997, ועם סגל שכלל את אלון מזרחי, דדי בן-דיין, אופיר חיים ובלסינג קאקו סיימה הקבוצה רביעית וזכתה בכרטיס לגביע האינטרטוטו. שנתיים לאחר מכן נקלע המועדון למשבר כלכלי קשה, רוב שחקני הסגל שוחררו, והקבוצה ירדה בסוף עונת 2004/05 לליגה הלאומית — שם נשארה עד בואה של אלונה ברקת בקיץ 2007.

עידן אלונה ברקת

בקיץ 2007, שבועות ספורים לפני פתיחת העונה, הושלמה רכישת המועדון על ידי אשת העסקים אלונה ברקת, שהפכה לאישה הראשונה בישראל שמחזיקה בבעלות על קבוצת כדורגל. אל הרכישה הגיעה בזכות אלי אלאלוף, מנכ"ל קרן רש"י דאז ודמות באר שבעית מוכרת, ששכנע אותה לקנות קבוצה שהתמודדה אז בליגה הלאומית. מהיום הראשון שמה ברקת דגש על מחלקת הנוער, על פעילות חינוכית ועל החיבור לקהילה, חזון שהפך את המועדון לא רק לקבוצת כדורגל אלא למוסד עירוני.

על העונה הראשונה בעידן החדש, 2007/08, שהסתיימה שוב במקום הרביעי בליגה הלאומית, העיב האסון של 29 באוגוסט 2007, כשהחלוץ צ'אסווה נסופוואה קרס ומת מדום לב במהלך משחק אימון מול מכבי באר שבע. בעונת 2008/09 מונה גיא לוי למאמן והוחתם הקשר ההתקפי מאור מליקסון, שהפך לכוכב הקבוצה. באר שבע זכתה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית אחרי 1–0 בהארכה על מכבי הרצליה, ובסוף העונה חזרה לליגת העל אחרי ארבע שנים בליגה הלאומית. לקראת החזרה הותקנו מושבים בכל יציעי וסרמיל כדי לעמוד בדרישות הליגה הבכירה.

אלונה ברקת, בעלת המועדון מאז 2007 (דצמבר 2016)

השנים הקשות ומאבקי ההישרדות

הדרך לא הייתה קלה. אחרי העלייה ב-2009 פתחה הקבוצה את עונת 2009/10 תחת גיא עזורי, הציגה יכולת חלשה, ובמרץ 2010, בעקבות תקרית אלימה של אוהד כלפי המאמן, התפטר עזורי וברקת הודיעה שתעזוב בתום העונה. האוהדים פתחו בקמפיין להשארתה, וכחודשיים לאחר מכן חזרה בה אחרי שראתה, כדבריה, שינוי מן הקצה אל הקצה ביציע. ויקו חדד סיים את העונה במקום התשיעי, ובעונות הבאות, עם ניר קלינגר, גיא לוי ואלישע לוי, נאבקה הקבוצה פעמיים על הישארות שהובטחה רק במחזור האחרון, ב-2011/12 עם 3–1 על בית"ר ירושלים וב-2012/13 עם 3–0 בנתניה.

פתיחת אצטדיון טרנר

הכניסה לטוטו טרנר

הסמל הפיזי של העידן החדש הוא אצטדיון טרנר. האצטדיון, שבנייתו החלה ב-2011 ועלותו מעל 220 מיליון שקל, מכיל 16,126 מקומות ישיבה ומומן בעיקר ממכירת קרקע וסרמיל ומתמיכת המועצה להסדר ההימורים. הוא נקרא על שם ראש העיר לשעבר יעקב טרנר. ב-16 בספטמבר 2015 צפו בו כ-4,000 אוהדים באימון ראווה, וב-21 בספטמבר 2015 התקיים בו המשחק הראשון, 0–0 מול מכבי חיפה. את השער הראשון בתולדות האצטדיון כבש אנתוני ואקמה ב-3 באוקטובר 2015 בניצחון 5–2 על מכבי פתח תקווה. ב-2017 זכתה ברקת בתואר יקיר באר שבע.

השושלת של בכר

ב-24 במאי 2015 חתם ברק בכר, שזכה שנה קודם לכן בגביע המדינה עם עירוני קריית שמונה, כמאמן הפועל באר שבע. לצדו הוחתמו אנתוני ואקמה, שיר צדק, מהראן ראדי ובן שהר, שהצטרפו לברדה, בוזגלו ומליקסון. אחרי הדחה מוקדמת באירופה מול תון השווייצרית (1–1 בטדי, 1–2 בחוץ), הקבוצה חנכה את אצטדיון טרנר במחזור הרביעי ופשוט הפסיקה להפסיד: רצף של 29 משחקים ללא הפסד ושלושה הפסדים בלבד בכל העונה. ב-21 במאי 2016, בניצחון 3–1 על בני סכנין בטרנר, זכתה הפועל באר שבע באליפות השלישית בתולדותיה, 40 שנה אחרי הקודמת. בכר היה המאמן הצעיר ביותר שזוכה באליפות מזה 37 שנים.

עונת 2016/17 הייתה העונה הגדולה בתולדות המועדון. היא נפתחה ב-11 באוגוסט 2016 בזכייה באלוף האלופים, 4–2 על מכבי חיפה, עם צמד של מאור בוזגלו ושערים של ואקמה ושהר. במוקדמות ליגת האלופות הודחו שריף טירספול ואולימפיאקוס, ובפלייאוף, אחרי הפסד 2–5 בגלזגו, ניצחה באר שבע את סלטיק 2–0 בטרנר והודחה 4–5 בסיכום. בשלב הבתים של הליגה האירופית ניצחה את אינטר פעמיים, 2–0 בסן סירו ו-3–2 בבאר שבע, סיימה פעמיים בתיקו מול סאות'המפטון, ולמרות שני הפסדים לספרטה פראג סיימה שנייה בבית והעפילה לשלב 32 האחרונות, שם הודחה 2–5 מול בשיקטש.

ברק בכר בראיון לתקשורת, דצמבר 2016

שלוש אליפויות ברציפות

במקביל נמשכה השליטה בבית. ב-28 בדצמבר 2016 זכתה באר שבע בגביע הטוטו אחרי 4–1 על עירוני קריית שמונה, וב-29 באפריל 2017 ניצחה 2–1 בחוץ את מכבי תל אביב והבטיחה אליפות שנייה ברציפות שלושה מחזורים לפני הסיום. ואקמה נבחר לזר העונה והפך לזר הפורה ביותר בתולדות המועדון. עונת 2017/18 נפתחה באלוף האלופים נוסף, 4–2 על בני יהודה, ובליגת האלופות הודחו בודפשט הונבד ולודוגורץ לפני הדחה מול מריבור בפלייאוף. ב-12 במאי 2018 ספגה באר שבע הפסד ליגה ראשון בטרנר, 0–1 למכבי תל אביב, אחרי 56 משחקים, אך זכתה באליפות שלישית ברציפות, החמישית בתולדותיה.

השושלת דעכה בהדרגה. בעונת 2018/19 הפסידה הקבוצה את אלוף האלופים להפועל חיפה בבעיטות הכרעה, הודחה באירופה על ידי דינמו זאגרב ואפואל ניקוסיה, וסיימה שלישית. ב-6 בינואר 2020, אחרי הפסד 0–1 להפועל תל אביב, התפטר בכר לאחר 161 משחקים ו-68.7 אחוזי הצלחה. את ההישגים שלו, שלוש אליפויות, גביע טוטו, שני אלופי אלופים ושלב 32 האחרונות באירופה, לא השיג אף מאמן אחר בתולדות המועדון, ולצדם נחרטו בזיכרון שחקנים כמו ואקמה, בוזגלו, מליקסון, בן שהר, מיגל ויטור, ברדה, שיר צדק, מהראן ראדי וג'ון אוגו.

הנשיא יצחק הרצוג מעניק את גביע המדינה לשחקני הפועל באר שבע, טדי, 24 במאי 2022

גביע שלישי ורביעי

את הסגנות ליווה גביע. ב-24 במאי 2022, באצטדיון טדי ולעיני 28,720 צופים, ניצחה באר שבע את מכבי חיפה 3–1 בדו-קרב פנדלים אחרי 2–2 בתום ההארכה, משערים של רמזי ספורי (27) ורותם חטואל (70), וזכתה בגביע המדינה השלישי. ב-16 ביולי 2022 גברה שוב על מכבי חיפה, 4–3 בפנדלים אחרי 1–1, וזכתה באלוף האלופים. בעונת 2022/23 העפילה לראשונה לשלב הבתים של הקונפרנס ליג, הפסידה בגמר גביע הטוטו למכבי נתניה בפנדלים אחרי 0–0, וסיימה שוב במקום השני, מאחורי מכבי חיפה. בעונת 2023/24 סיימה שלישית והפסידה 0–1 למכבי פתח תקווה בגמר הגביע ב-30 במאי 2024.

בקיץ 2024 הסתיימה תקופתו של ברדה, כעשר שנים במועדון כשחקן, מנהל מקצועי ומאמן, ורן קוז'וך חתם לשנתיים. בגלל מלחמת חרבות ברזל שיחקה הקבוצה את משחקי הבית האירופיים בבולגריה, הדיחה את צ'רנו מורה והודחה במוקדמות הקונפרנס ליג מול מלאדה בולסלאב. בליגה נאבקה באר שבע על האליפות מול מכבי תל אביב עד המחזור האחרון וסיימה שנייה, אך ב-29 במאי 2025, בבלומפילד ולעיני 28,900 צופים, ניצחה את בית"ר ירושלים 2–0 בגמר גביע המדינה, משערים של דן ביטון (24, פנדל) וזאהי אחמד (88), וזכתה בגביע הרביעי בתולדותיה.

אלופת 2025/2026

העונה השנייה של רן קוז'וך על הקווים נפתחה בתואר. ב-13 ביולי 2025, בבלומפילד ולעיני 25,066 צופים, ניצחה הפועל באר שבע את אלופת המדינה מכבי תל אביב 2–1 במשחק אלוף האלופים, משערים של אליאל פרץ בדקה ה-13 ואילון אלמוג בדקה ה-76, וזכתה בתואר בפעם החמישית בתולדותיה, אחרי 1975, 2016, 2017 ו-2022. זו הייתה הקדמה לעונה שבה חזרה באר שבע אל מקומה הטבעי: ראש הטבלה.

ליגת העל 2025/26 נפתחה ב-23 באוגוסט 2025 ונעצרה לחמישה שבועות מ-28 בפברואר 2026 עם פריצת מבצע שאגת הארי, כך שמהמחזור ה-28 ועד הסיום שיחקו הקבוצות פעמיים בשבוע. באר שבע עמדה בקצב: ניצחון 7–0 על הפועל טבריה קבע שיא מועדוני לניצחון הגבוה ביותר בליגת העל, דן ביטון נבחר לשחקן החודש בספטמבר ובנובמבר, וקינגס קאנגווה הזמבי נבחר בסוף העונה לשחקן המצטיין של הליגה. האליפות, השישית בתולדות המועדון והראשונה מאז 2018, הובטחה מחזור אחד לפני סיום העונה בניצחון 4–2 על מכבי תל אביב. בליגה סיימה הקבוצה עם 79 נקודות, והאליפות העניקה לה כרטיס למוקדמות ליגת האלופות 2026/27; בגמר גביע המדינה, ב-26 במאי 2026 בטדי, הפסידה 1–2 למכבי תל אביב אחרי שעלתה ליתרון משער של מוחמד אבו רומי.

הנפת צלחת האליפות 2025/26

ארון הגביעים

ליגת העל

אליפות (6): 1974/75, 1975/76, 2015/16, 2016/17, 2017/18, 2025/26

סגנות (4): 2013/14, 2021/22, 2022/23, 2024/25

גביע המדינה

זכייה (4): 1996/97, 2019/20, 2021/22, 2024/25

סגנות (5): 1983/84, 2002/03, 2014/15, 2023/24, 2025/26

תארים נוספים

גביע הטוטו (3): 1988/89, 1995/96, 2016/17

אלוף האלופים (5): 1975, 2016, 2017, 2022, 2025